על הקשר שבין טכנולוגיה לאישפוזי זקנים 

לפני כמה שבועות סיפר לי קולגה שהוא נוסע לאשפז את אביו הזקן, שחש כאבים בחזה. לאחר כמה ימים אמר לי ביאוש שאינו יודע מה קרה לאבא שלו. מבחינה רפואית הבעיה נפתרה, אבל אביו איבד קשר עם המציאות – למשל, קם בלילה והתלבש כדי להגיע לפגישה בבנק. הוא חזר לתפקידו כמנכ"ל של חברה לפני עשרות שנים.

לעיתים קרובות (מאוד) אישפוזים של זקנים בבתי חולים מסתיימים רע, ולאו דווקא בגלל הסיבה בגללה אושפז הזקן בבית החולים.

כמה רעות חולות מגיעות כעיסקת חבילה עם האישפוז:

1. מגוון חיידקים ופתוגנים, מהם חיידקים אלימים ועמידים לאנטיביוטיקה, ומהם סתם חיידקים "פשוטים" מאכלסים את בתי החולים. הצירוף של סביבה עתירת חולים וחיידקים ביחד עם זקנים עם מערכת חיסונית חלשה מביא לכך שרבים מהם מסיימים את חייהם (או נפגעים אנושות באיכות חייהם) "תודות" למחלות בהן נדבקו בבית החולים
2. הקשר בין הגוף לנפש, בין הדיכאון לבריאות אינו חדש. הזקן המגיע לסביבה מנוכרת, שונה מאוד מסביבת החיים הרגילה שלו עלול לעיתים קרובות להגיע במהירות למצבי דיכאון ויאוש שידרדרו את מצב בריאותו.
3. הסיכוי לנפילה לזקן המאושפז בבית החולים, על כל הנזק הכרוך בכך לזקן שיכול בתוך שניה לעבור ממצב של עצמאי לסיעודי, גבוה מאד. ( Haines et al., 2004)
4. ואולם הדבר הגרוע מכל הוא ככל הנראה הדליריום (Delirium). דליריום מוגדר כמצב שבו חלה ירידה חריפה במצב הקוניטיבי והקשבי, זהו מצב שכיח המהווה בעיה חמורה בקרב זקנים מאושפזים (Leslie & Inouye, 2011). מצב זה יכול להיות זמני או קבוע, ונגרם ל- 30% עד 40% (לפי Wikipedia. לפי המאמר הנזכר למעלה האחוזים הם בין 14% ל- 56%) מהזקנים שמגיעים לבתי חולים.  כאמור, ההדרדרות הקוגניטיבית של חלק מהזקנים לאחר אישפוז היא בלתי הפיכה ובאופן טבעי מובילה להתדרדרות בתחומי תפקוד נוספים. מחקרים מצאו קשר בין מצבי דליריום לירידה תפקודית, שימוש רב יותר בשירותי סיעוד, משך אשפוז ארוך ויקר יותר ואף תמותה רבה יותר (Leslie & Inouye, 2011)—. במחקר שנערך בקרב זקנים ללא דמנסיה נמצא כי בקרב אלה שחוו אשפוז דחוף או אשפוז עקב מחלה קשה נמצאה סבירות גבוהה יותר לירידה קוגניטבית ביחס לזקנים שלא אושפזו. כמו כן, נמצא קשר מובהק בין אשפוזים לא קריטים להתפתחות של דמנסיה (Ehlenbach et al., 2010).

אין ספק שלעיתים אין מנוס מחלק מהאשפוזים. כאשר אדם נמצא במצב של אירוע בריאותי המהווה סכנה לחייו, לעיתים האשפוז הוא כורח המציאות, במיוחד אם יש צורך בציוד או סביבה שאין אפשרות ליצור בבית החולה.

נשאלת איפה השאלה, האם יש אפשרות להקטין בצורה משמעותית את האישפוזים והאישפוזים החוזרים בקרב זקנים, ובמיוחד אצל אלה מהם החולים במחלה כרונית (אחת, או יותר) – המהווים חלק גדול מאוד מציבור זה.

מעקב צמוד אחרי פרמטרים פיסיולוגיים והתנהגותיים של זקנים יכול לספק התרעה לצוות רפואי ולאפשר התערבות בזמן המונעת החרפת מצב וצורך באשפוז.

מובן שאפשר לשלוח אחות מידי יום (או, לפי הצורך, כמה פעמים ביום) לבית הזקן ולבצע את הבדיקות הנדרשות, אולם ברור שפתרון מסוג זה אינו ישים כלכלית.

כאן נכנסת הטכנולוגיה לתמונה. מדידת לחץ דם, משקל, רמת חמצן בדם, רמת גלוקוז בדם, א.ק.ג – מכשירים אלה קיימים גם בגירסאות ביתיות פשוטות וזולות, וכמה יצרנים בעולם מספקים ציוד המאפשר לחולה הכרוני לבצע את המדידות הנדרשות בנוחיות של ביתו, ולקבל מעקב רפואי צמוד כאילו היה בבית חולים.

שילוב של מכשירי מדידה ביתיים המתקשרים אלחוטית (בדרך כלל בפרוטוקול Blue Tooth) עם יחידה מרכזית אחת המעבירה בצורה אוטומטית את הנתונים לשרת מרכזי מאפשר מעקב אוטומטי אחרי מצב הזקן. המערכת מתריעה כאשר נמדדים נתונים חריגים, כאשר מאובחנת מגמה חריגה וגם כאשר חסרים נתונים (לא בוצעה בדיקה בטווח הזמנים הנדרש).

וידאופון (טלפון עם מסך ומצלמה) מאפשר לצוות הרפואי ליצור קשר בכל עת עם הזקן ולתת לו הנחיות מעודכנות. ניתן להשתמש גם בתוכנת תקשורת כגון סקייפ לקבל את הקשר הנ"ל, ואולם הדבר מחייב מחשב מחובר לאינטרנט ובמצב עבודה וזקן הבקיא בתפעולו.

 

וידאופון

במידת הצורך ניתן לשלוח אחות או רופא ולתת לזקן בביתו טיפול מונע, שימנע הדרדרות ואשפוז.

בשונה ממה שאנו אולי נוטים לחשוב, מחקר שבדק מצא עמדות חיוביות של זקנים כלפי טכנולוגיות telehealth, חששות שעלו בקרב המשתתפים היו קשורים לצורך ללמוד שימוש בטכנולוגיה ולזמינות של נותני השירות (Chernbumroong, Atkins & Yu, 2010).

מחיר יום אשפוז נכון ל- 2011 הוא 2,208 ש"ח. מעבר לסוגית הסבל הגופני והנפשי שנגרם לאוכלוסיה הזקנה עם האשפוז בבית החולים, מניעה באמצעות מנגנוני ניטור מרחוק יכולה לחסוך ימי אשפוז רבים, להקל על העומס והצפיפות בבתי החולים ולהציל אלפי זקנים בישראל, כל שנה, מהדרדרות במצבם הגופני והנפשי, ומכל העלויות הישירות והעקיפות הקשורות לטיפול בזקנים ההופכים לסיעודיים לזמן קצר או לשארית חייהם.

בהקשר הצר של מחלות לב יש כבר פתרונות חלקיים גם בארץ (ראו https://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=2478 ). גם בעמותת "יד שרה" מבינים את היתרונות  והם מפעילים שירות "האוזפיטל" (משחק מילים בין House – בית, ו- Hospital – בית חולים).

מחקרים בנושא מדברים על הצורך בשיפור האינטגרציה בין השירותים השונים: הטכנולוגיים, הרפואיים והטיפוליים. למרות ניצני הפעילות והיוזמה בתחום זה, הצרכים מרובים  והפתרונות הקיימים רחוקים מלספק תשובה הולמת.

——————————————————

Haines, T. P., Bennell, K. L., Osborne, R. H., & Hill, K. D. (2004). Effectiveness of targeted falls prevention programme in subacute hospital setting: randomised controlled trial. BMJ, 328, 1-6.

Leslie, D. L. & Inouye, S. K. (2011). The importance of delirium: Economic and societal costs. Journal of the American Geriatrics Society, 59 2, 241-243.

Ehlenbach et al.( 2010). Association Between Acute Care and Critical Illness Hospitalization and Cognitive Function in Older Adults. Journal of the American Medical Association, 303, 8. 763-770.